מפת ההורות הינה כלי, המציג באופן חזותי ותמציתי, את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על אופן תפיסת ההורות ועל התפקוד ההורי, לצד הגורמים הפנימיים, הקשורים באישיותו, חוויותיו וזיכרונותיו של כל אחד מן ההורים.
ההורות היא התרחשות פנימית עשירה, המעוררת רגשות חזקים ומורכבים, מאתגרת תהליכי חשיבה ואמונות ליבה ומשפיעה על תהליך התפתחותו של האדם כהורה ובסופו של דבר, על תהליך גדילתם של הצאצאים.
המאמר עצמו מפרט כל אחד מן הגורמים, תוך מתן דגש על נקודת המבט ההורית, בסביבה הפוסט מודרנית.
מאת צביה לוי
טיפול בהבעה ויצירה התמחות בתנועה
M.A.A.T
הנחות יסוד:
הילד שלי הוא שלי, הילד שלי הוא של עצמו, הילד שלי הוא של העולם -זהו אתגר ההורות: בין היות עם הילד, היות לצד הילד, היות צופה לילדו מרחוק.
קשר טוב של ילד\ה עם אביו ועם אימו, הינו תנאי יסוד "לתחושת ראויות". אני ראוי משמעותו, אני בעל ערך, אני שווה , יש לי מקום בעולם ויש לי מה לתרום לסביבתי.
הורים הינם דמויות משמעותיות בחייו של כל ילד וילדה במשפחה.
מערכת היחסים בין הורים לילדיהם, לעולם אסימטריות, הווה אומר, אין הדדיות ובשפה פשוטה, הורים תמיד ייתנו, יעשו, ישקיעו בילדיהם, הרבה יותר מאשר ילדיהם אי פעם יוכלו לעשות עבורם.
המטרה בטיפול\הדרכת הורים היא, להדגיש את הכוחות החיוביים, של כל אחד מבני המשפחה וללמוד כיצד לנוע יחד.
מפת ההורות
חוויות ילדות, הצרכים החיוניים שלי כאדם – כיצד משפיע על ההורות ?
כל הורה היה פעם ילד במשפחה. מערכות היחסים שלו, המסורת המנהגים והערכים, שספג במשפחה הגרעינית, משפיעים על אופן היותו הורה לילדיו. בשפה המקצועית נקרא: העברה בין דורית, שהיא סוג של הטבעה או החתמה, של מערכות יחסים ראשוניות, מן המשפחה הגרעינית, אשר משוחזרות במערכות היחסים שלנו כבוגרים בדגש רב, על מערכות יחסים של הורים עם ילדים.
האם המשמעות היא, שכל מה שהיה הוא שיהיה- אין הדבר כך !
הספרות המקצועית אכן מראה, קשר מובהק, בין היסטוריה משפחתית, לבין התפקוד ההורי, עם זאת, זו אינה חייבת להיות דרך ללא מוצא. בתהליך תראפויטי יש את האפשרות לעבד מחדש חוויות עבר ולבדוק:
מה בקשרים הגרעיניים הקשה, הכביד, אכזב , פגע ומה היטיב ?
אלו מסורות ומנהגים מן המשפחה הגרעינית הצליחו ליצור תחושה של שייכות ועוגן והיינו רוצים לשמר ואילו היינו רוצים לשנות ?
ועוד כהנה וכהנה …..
הורים, בתהליך כזה, במסגרת טיפולית תומכת ואמפטית, יכולים לחשוף את רגשותיהם ואת כאבם ולעבור מעמדה של פיצול, טוב ורע לעמדה של אינטגרציה, שיש בה יותר חמלה, יותר בהירות לצרכים שלהם כבני אדם ולתפקוד הורי מתוך בחירה מודעת.
חווית האימהות, חוויית האבהות – כיצד משפיע על ההורות ?
המרכיב הזה במפה מתאר את האופן בו באה לידי ביטוי משאלת ההורות . המשאלה להורות היא מצב מדומיין המתאר את הפנטזיה ההורית . במצב הפנטזיה, העצמי מדומיין כהורה, מתקיימת אפשרות לתאר את הילד, את תגובות הסביבה, את ההורות לילד ואת התגובות של העצמי להורות.
במקרה של פנטזיה חיובית, הרגשות אשר ילוו מצב זה יהיו חיוביים, כמו שמחה, סיפוק, נוחות ושחרור. החוויה כולה תתבטא בתחושה של הגשמה ושל מימוש עצמי, של חופש ומוכנות, של תשוקה ובשלות.
במקרה של פנטזיה שלילית (מחסום, הורני 1968), הרגשות יהיו שליליים כמו צער, תסכול ואכזבה וילוו בתחושה של פחד חרדה וחוסר מוכנות. יצוף החשש מאחריות ומאובדן החופש ויעלה הספק בדבר היכולת להיות הורה "טוב".
פנטזיה הורית חיובית או פנטזיה הורית שלילית, הם מצבי קיצון. רוב ההורים מצויים היכן שהוא באמצע, הווה אומר, שבמעבר מאדם ללא ילדים להורה, יהיו רגשות חיוביים ותחושת הגשמה, לצד רגשות של חשש ואי וודאות , מצב נורמאלי לחלוטין.
השפעת החברה המערבית, הפוסט מודרנית על תפקידי האב והאם– כיצד משפיע על ההורות?
כשמישהו רואה ילדים הוא רואה הורים!
הורות היא תופעה חברתית מוגדרת, על ידי תקופה היסטורית, תרבות, מעמד ואתניות או גזע.
העידן הפוסט מודרני מגדיר מחדש הורות בהתאם למאפיינים הבאים :
1.פוסט אמת
העידן הפוסטמודרני מערער על קיומה של האמת ומטיל ספק באלו, שתפקידם לספר אותה, כדוגמת אנשי מקצוע.
התפיסה הפוסטמודרניסטית מדגישה את נקודת המבט הסובייקטיבית ולכן, לא ניתן לדבר כלל על אמת אובייקטיבית, מבוססת עובדות משום, שתמיד תהיה איזושהי מידה של פרשנות אישית.
העידן הפוסט מודרני מעמיד גם את המדע, תחת סימן שאלה, על יכולתו לבצע מחקר אובייקטיבי.
ההורים, שבעבר היו ברי הסמכא, הבוגרים, היודעים, בעלי הניסיון, אינם עוד כאלו ולמול זאת, צומחות אין סוף גישות, תוכניות והצעות על האופן בו יש לנהוג, כדי להיות הורים מיטיבים.
עידן ה"פוסט אמת" גורם לכרסום במעמדו של ההורה ולבלבול רב בגלל עודף הגישות וההצעות המציפות אותם מכל עבר.
כל זוג הורים נדרש לבנות עבור עצמו, מערכת של ערכים ודרכי פעולה לניהול המשפחה, תוך התאמה לסביבה המשתנית, במהירות רבה וללא גבולות גזרה ברורים ומוגדרים.
2.טשטוש גבולות
העידן הפוסטמודרני חותר תחת הפרדות באשר הם:
טשטוש הגבול בין ההתרחשות המציאותית לבין הדימוי הבדיוני
טשטוש הגבול בין תרבות עילית לתרבות פופולרית
טשטוש הגבול בין חדשות לבידור
טשטוש הגבול בין יצירת אומנות לפרסומת ועוד….
טשטוש הגבולות חודר למערכת המשפחתית ומשפיע על ההורות, באינטראקציה עם מערכות החינוך.
הילדים מצויים במערכות החינוך, לעיתים קרובות, שעות רבות. המשמעות היא, שרוב שעות העירות שלהם, הם מבלים בנוכחות אנשי מקצוע: גננים, גננות, מורים, מורות סייעות וכו' לכן, תפקידים, שהיו הוריים טהורים כמו, גמילה מחיתולים, גמילה ממוצץ- עברו לבעלי תפקיד בפעוטון. כמו כן, ההורים נשענים על דיווח, של עובדי החינוך וההוראה בהקשר לבעיות ואתגרים, של ילדיהם בחברת השווים ובכלל.
בעת הזו, ההורים יכולים לצפות, לקבל מידע ולהתערב בחיי הילדים, במערכות החינוכיות בכל זמן , באמצעות קבוצות וואטסאפ הוריות, המכשירים הניידים, שמצויים בידי התלמידים והתלמידות עצמם ומצלמות בגנים.
מצב זה גורם למעורבות רבה של הורים במערכת חינוך ובדינמיקה של קבוצת השווים, כפל תפקידים של הורים וגורמים מקצועיים במערכת החינוך, התנגשות בין ערכים של הבית ושל הסביבה החינוכית ובעיקר נשאלת השאלה, של מי האחריות?
3. בכל זמן !!!
בעידן הפוסט מודרני הזמן הליניארי, הקווי, שניתן להגדיר כסוג של מהות הנעה קדימה מן העבר, דרך ההווה אל העתיד, הולך ומיטשטש ובמקום זאת, אמצעי התקשורת והאינטרנט מייצרים ערבוביה של זמנים, בו -זמניות, מיידיות ומהירות.
לדוגמא:
צפייה בחדשות וכל שאר תוכניות, יכולה להיעשות בכל זמן ,
עבודה, יכולה להתבצע בכל זמן
קניות ורכישות למיניהן, יכולות להתבצע בכל זמן
פעילות מול רשויות, יכולה להתבצע בכל זמן
לימודים יכולים להתרחש בכל זמן
ועוד…
בכל זמן, הכוונה: בוקר, צהרים, ערב, לילה
עכשיו(הווה), בעוד יומיים (עתיד), או לפני שבוע (עבר)
בעידן הפוסט מודרני, ההווה הולך ומתרחב והעבר והעתיד מצטמצמים.
כמות האירועים והמידע, שאנחנו נחשפים אליהם או פורצים אל חיינו, בכל רגע נתון, ממכשירי התקשורת השונים, הוא אין סופי וכל שהיה חדש לפני רגע, נדחק מהר מאוד אל העבר, מתיישן ונשכח. את העתיד לא בהכרח חייבים לתכנן, כי מאגר האפשרויות הוא אין סופי.
העתיד, בעולם שמשתנה במהירות רבה ומתאפיין באקראיות ואי סדר, כקשה מאוד לחיזוי ולכן, המוטיבציה להשקיע בתכנון העתיד נחלשת.
מצב זה, אמור להיטיב איתנו בני האדם, שכן לרוב אנחנו דואגים על מה שיקרה וכואבים את מה שהיה, אלא, שאנחנו בעיקר חרדים וחסרי אונים.
התרבות המערבית המודרנית, גרמה לנו להאמין שיש לאדם שליטה על חייו.
בזכות הידע, המדע, הטכנולוגיה והקדמה, נבין יותר טוב את העבר ונוכל לתכנן יותר טוב את העתיד.
העידן הפוסט מודרני גרם לקריסה של הנחה זו והותיר אותנו חסרי שליטה ומותשים מעומס המידע, שנשפך עלינו כמו סכר שנפרץ ומאלץ אותנו לעבד כמות אסטרונומית של מידע ולקבל לגביו החלטות, כאן, עכשיו ומהר!
הזמן הפוסט מודרני מייצר בלבול, חרדה, לחץ ועייפות על מבוגרים, על פי כמה וכמה על ילדים .
הזמן בעידן הפוסטמודרני קורא תיגר על סדר היום ולא פעם משבש אותו. נדרשת מיומנות הולכת וגדלה בתיעדוף משימות וניהול זמן, הן של ההורים והן של הילדים.
פעוטות ,ילדים, ילדות, נערים ונערות זקוקים לזמן קווי, מוגדר, מסודר ומתוכנן המותאם לצרכי הגדילה שלהם ולבשלות הרגשית והקוגניטיבית שלהם.
ההורים נדרשים, בעת הזאת, ליתר תשומת לב, לארגון זמן ברור וידוע מראש, בשילוב המערכות החינוכיות הכולל, שעת קימה, שעת שינה, זמני ארוחה, ארגון שעות הפנאי, כולל זמן מסך, פגישה עם חברים וחוגים.
מסגרת ברורה של זמנים, ברמה היומית והשבועית מאפשרת שליטה:
על כמות המידע וסוג המידע שהילדים נחשפים אליהם
זמן חברים פנים מול פנים בנוסף לקשר באמצעות רשתות חברתיות
זמן החשיפה למסכים בשעות, שאינן מפריעות למעגל השינה והעירות
זמן עם בני המשפחה הגרעינית והמורחבת
זמן למשחקי קופסה ודמיון
זמן לפעילות גופנית
זמן ללמידה
.
זהו תהליך מורכב אך חשוב ,שכן הוא משמש מנגנון בקרה, על תהליך התפתחות הצאצאים, באופן כזה, שהוא עוזר להתאים את התכנים הרגשיים והקוגניטיביים, שאליהם נחשף הצאצא ומונע עומס של אינפורמציה, שלא ניתנת לעיכול והכלה.
המטרה, לייצר איזון בין הצרכים הגופניים, הקוגניטיביים, הרגשיים והחברתיים של הילדים.
אחד התהליכים החשובים בהתפתחות הילדים, ברמה הרגשית, הוא, לפתח יכולת הרגעה עצמית, דחיית סיפוקים, התמודדות עם חווית תסכול – אלו תהליכים, שדורשים זמן הפנמה, התבגרות ותרגול, בתהליכי חינוך וסוציאליזציה.
אמצעי התקשורת והאינטרנט מתקיפים את ילדינו בתכנים רגשיים, שאינם תואמי גיל, ביצירה של צרכים, שאינם צרכים אמיתיים, בעודף אפשרויות, עוד לפני שהם פתחו את החוסן הרגשי ואת היכולת הקוגניטיבית, להתמודד עם העודף הזה.
אורח החיים הפוסט מודרני, אינו תומך כבעבר, בסדר היום ולכן תיווך ההורים הוא מחויב המציאות.
לסיכום, תהליך ניהול הזמן במשפחה מומלץ, שייצר סינכרוניזציה, בין סדר היום של הילדים, לסדר היום של ההורים מתוך כבוד, שיתוף פעולה ורגישות לצרכים השונים, של כל אחד מבני המשפחה .
4. בכל מקום
אמצעי התקשורת והאינטרנט מייצרים מרחב דיגיטאלי חסר גבולות
כל אחד מאיתנו יכול להיות, בכל מקום בעולם.
כל אחד מאיתנו יכול ליצר תקשורת, עם כל אחד אחר, בכל מקום בעולם.
כל אחד מאתנו יכול לרכוש כל דבר, בכל מקום בעולם.
כל אחד מאיתנו יכול לצפות במידע, מכל סוג שהוא ולהפיץ מידע, מכל סוג שהוא, בכל מקום בעולם.
כמובן, שמעט הקצנתי את המצב, שכן ישנם מגבלות, הקשורות בתשתיות אינטרנט, מגבלות שפה ומגבלות טכניות.
נשאלת השאלה מה הבעיה עם מרחב דיגיטאלי חסר גבולות ?
למרחב דיגיטאלי חסר גבולות, יש יתרונות!
תקרת הזכוכית נסדקה עד מאוד
ניתן לרכוש ידע בכל תחום שהוא בעזרת המרחב הדיגיטאלי
ניתן לפתוח ולנהל עסקים באמצעות המרחב הדיגיטאלי
ניתן להתפרסם בזכות המרחב הדיגיטאלי
המרחב הדיגיטאלי מאפשר הזדמנויות אשר מנגנוני ההסללה מעכבים או אף חוסמים, כמו, דרישות תואר – בעולם האקדמי, קשרים והון ראשוני – בעולם העסקי , מבחני בד – בעולם הבוהמי וכו'
למרחב דיגיטאלי חסר גבולות ,יש אתגרים:
המרחב הדיגיטאלי, מטשטש את הגבול בין המרחב האישי, הפרטי, האינטימי לציבורי. כיום, כל אחד, מקטן ועד גדול יכול להפיץ סרטונים, מתוך הבית שלו, מתוך החדר הפרטי שלו, המתארים סדר יום אישי: מצחצוח שיניים, דרך איפור, בחירת בגדים או כל נושא אחר, שיעלה על הדעת. משפחות מתעדות און ליין, את חיי המשפחה, כולל ארוחות משפחתיות, ריבים בתוך המשפחה ועוד כהנה וכהנה. אלבומי משפחה מופצים ברשתות החברתיות.
למרחב פרטי יש השפעה מכרעת על התפתחות של הזהות ותפיסת העצמי בקטינים, על פי כמה וכמה במתבגרים.
המרחב הפרטי מאפשר לילדים ובני נוער חקירה, תהיה, בחינת גבולות האני, מול עצמו ומול החברה וגיבוש אוטונומיה ועצמאות.
חשיפה למרחב פרטי, של אחרים או מאידך, חשיפה של המרחב הפרטי, של הקטין לאחרים, במרחב האין סופי של הרשת האינטרנטית ובעיקר ברשתות החברתיות למיניהן, עלולה להשפיע על תהליכי גיבוש הזהות, ליצור ציפיות לא תואמות מציאות, לגרום להשוואות העלולות לבלבל ולגרום לתסכול וחרדה.
להורים תפקיד משמעותי, ללמד קטינים, לשמור על המרחב הפרטי שלהם ולכבד מרחב פרטי של אחרים ולדלל חשיפה למערכות יחסים אינטימיים, לא תואמים לגילם.
המטרה, לאפשר לצאצאים לפתח את זהותם, בתהליך התואם את גילם הכרונולוגי, הרגשי והקוגניטיבי, במרחב מציאותי, שגם מאפשר וגם מארגן ושומר.
הורות בעידן שבו אין אמת, הגבולות מטושטשים, הזמן נע קדימה ואחורה בו זמנית, המרחב חסר גבולות, הורות צריכה לקיים עצמה בעצמה, להגדיר אמת, להגדיר גבולות זמן ומרחב, לייצר תוכן ומשמעות ולתווך את המציאות המבלבלת והמבולבלת לילדיהם.
מערכות תומכות– כיצד משפיע על ההורות?
המשפחה המודרנית מתמודדת עם אתגרים רבים, בעיקר בשנים, שבהם המשפחה מתרחבת. ההורים עסוקים בגידול הצאצאים, לצד קידום הקריירה ויצירה של ביטחון כלכלי.
ההורים נקרעים בין שני ערכים סותרים, חופש לצד אחריות. החופש לבחור קריירה ואורח חיים למימוש הפוטנציאל האישי, לצד האחריות לגידול הילדים ויצירת מציאות בטוחה עבורם.
גידול וחינוך הילדים, ביסוס קריירה ויצירת בטחון כלכלי, פיזי ומנטלי, הם משימות חיים!
קשה מאוד, להתמודד עם משימות אלו, במסגרת המשפחה הגרעינית בלבד. דרושה מערכת תומכת, היכולה לסייע ברמה הפיזית כמו, הכנת אוכל, ניהול הבית, השגחה על הצאצאים וברמה הרגשית הכוללת, תמיכה מנטלית בעיתות משבר ובכלל.
מערכת תומכת יכולה לשמש המשפחה המורחבת , חברת השווים של ההורים, קהילה, או אנשי טיפול וסיוע בתשלום, כאשר יש אפשרות כלכלית.
מומלץ להורים לטפח מערכות תומכות ולהיעזר בהן. אופי הקשרים של חברי המשפחה הגרעינית עם עם המערכות התומכות ,יהוו מקור לתמיכה בחיי היום יום ובשעת משבר .
שותפות הורית בחינוך הילדים – כיצד משפיע על ההורות ?
בני זוג מגיעים ממשפחות שונות , פעמים רבות מרקע חברתי ותרבותי אחר. הם בעלי אישיות שונה וסדרי עדיפויות אחרים בחיים, ומושגיהם על חינוך ילדים שונים מאוד אלה מאלה
שותפות הורית הינה מאמץ משותף ומתואם של שני אנשים מבוגרים, למלא משימות הכרוכות בגידולו של ילד עד הפיכתו לאדם עצמאי.
שותפות הורית דורשת מודעות הורית, תקשורת הורית ,יכולת ניהול קונפליקטים , כבוד הדדי בין בני הזוג , יכולת הפרדה בין תחומי החיים השונים לתפקיד ההורה ובין תפקיד ההורים לתפקיד הילדים, הכלת השונות ומיעוט השימוש בשפה שיפוטית, תנאים ועונשים.
שותפות הורית היא עמוד השדרה של המנהיגות ההורית והיא מאפשרת התנהלות תקינה של המשפחה.
לסיכום, במאמר זה התייחסתי לכל אחד מן המרכיבים, במפת ההורות ואפיינתי אותו בקצרה.
ברצוני להפוך את המרכב לפשוט, בסופו של יום, המעשה ההורי הוא אינטואיטיבי, תמציתו אהבה,
נוכחות וחופש ותמיד אפשר להטיבו בתנועה אחת קטנה, בכל נקודה ונקודה במערכת
אפקט הפרפר: שינוי קטן (לטובה ) מביא לשינוי גדול
בהצלחה
בבליוגרפיה:
***Horney, K. (1968). The technique of psychoanalytic therapy. The American Journal of Psychoanalysis, 28 (1), 3-12.
מאת צביה לוי
טיפול בהבעה, יצירה ותנועה
טיפול נפשי בילדים, בני נוער וילדים , הדרכה\טיפול בהורות , טיפול דיאדי.
אם יש לכם שאלות נוספות או, אתם מעוניינים בשיחת ייעוץ , מוזמנים ליצור קשר ואשמח לעזור(:
מייל : [email protected]