מבוא
מהותה של חרדה הוא בציפייה למשהו רע, שיקרה.
מהותה של תקווה הוא בציפייה למשהו טוב, שיקרה .
"אני אבא חרדתי" ,
" לילד שלי יש חרדות ",
"לבת שלי היה התקף חרדה",
"אמא שלי הייתה חרדתית …".
שימוש במילה חרדה, כמתארת תחושות, רגשות ומחשבות במצבים שונים, בחיי היום יום, נפוץ היום, יותר מאי פעם .
הסמנטיקה חשובה!!!
שימוש במילים משפיע תודעתית, רגשית ופסיכולוגית, על מידת החומרה, על חוויית חוסר האונים , על השיפוטיות ועל ההחתמה של המצב.
החתמה, מושג מעולם הזואולוגיה, המתאר תהליך נוירולוגי, שגורם לצריבתה של התנהגות מסוימת, במח, אצל בעלי חיים. התנהגות זו תבוא לידי ביטוי ,באופן אוטומטי, לכל ימי חייו של הייצור.
נשאלת השאלה :
האם החרדה היא סוג של החתמה פסיכולוגית ?
האם יש תקווה בחרדה?
האם כל מצב, שבו יש לנו מחשבות שליליות לגבי העלול לקרות, ניתן להגדירו כחרדה או, שמא מדובר בדאגה או, מצב המתאר לחץ נפשי או פחד ?
האם האבחנות הללו חשובות ?
לצד הדמיון, קיימים הבדלים בין מצבי חרדה, למצבי דאגה, למצב של לחץ נפשי או למצב, המוגדר כפחד.
במאמר זה אציג את הדומה והשונה בין מצבי חרדה למצבים, שאינם חרדה.
אפרט את מעגל החרדה הבריא ומה קורה, כשנוצרים שיבושים במעגל זה.
אציג את התקווה, מתוך למידה, ידיעה וחוויות חדשות, אשר יאפשרו מגוון בחירות לניהול מצבי חרדה.
המטרה – לאפשר, תנועה וגמישות בחיי היום יום.
גוונים של חרדה
מהי דאגה?
לדאגה שלושה היבטים , היבט ערכי, היבט חברתי והיבט תרבותי.
ההיבט הערכי של הדאגה, מקורו, בתחושת האחריות. אדם, שהופך להורה ומבין את כובד האחריות על ילדו, מרגיש דאגה.
ההיבט החברתי של הדאגה, היא הדאגה לאחר והיא כוללת אכפתיות ונכונות לטיפול במושא הדאגה. למשל, אמא , שביתה ילדה את ילדה הראשון , תדאג ותרצה לבוא ולעזור לה, להתמודד עם המצב החדש .
לדאגה יש פן תרבותי. בתרבות המערבית האדם הפרטי, אינו מסוגל עוד לשאת לבד, בנטל האחריות לקרובים אליו, והחברה משתפת פעולה בדאגה לבני משפחתו, החל ממעונות ובתי ספר, דרך מוסדות לחריגים, ועד לבתי חולים ולבתי אבות
דאגה כוללת מרכיב רגשי, קוגניטיבי והתנהגותי, וביטויי הדאגה שונים, בין בני האדם, בהתאם לאישיותם וחוויות חייהם.
מהו לחץ נפשי? (מילים נרדפות: דחק, עקה , סטרס )
חץ מבטא תחושה של מתח רגשי או פיזי או, שניהם גם יחד, אל מול אתגר פיזי או מנטלי. חוויית הלחץ מייצרת עוררות, אשר, כל עוד היא מיטבית, היא עוזרת לפרט, להתמודד עם האתגר העומד לפניו. אתגר פיזי או מנטלי מייצר תהליך של הערכה, שבו הפרט בוחן את דרישות הסביבה, אל מול צרכיו ומשאביו. אם בעקבות ההערכה, מגלה הפרט, חוסר איזון, בין דרישות הסביבה, לבין המשאבים העומדים לרשותו, הוא יחווה לחץ.
תהליך ההערכה מסייע לפרט, להשקיע מאמץ מכוון, לצמצום אי ההתאמה וחוסר האיזון, במטרה לשלוט במצב או, להסתגל אליו.
דוגמא למצב לחץ הוא מבחן. הסביבה מצפה מן היחיד להצליח במבחן, היחיד מעריך מהם המיומנויות שלו להצליח במשימה ובהתאם לכך, אמור להיערך לקראת המבחן. זהו תיאור פשטני, למצב של לחץ נפשי.
מהו פחד ?
פחד היא תגובה רגשית, מיידית ,טבעית, הישרדותית ואוניברסלית, לאיום ברור וספציפי בהווה , כגון: רעש חזק, הבזק אור , תנועה פתאומית וכו'
לפחד תפקיד חשוב בהישרדותם של בעלי חיים בכלל ושל האדם בפרט, שכן הוא משמש להרחקתו של הפרט מן הסכנה או, כגורם המונע מן הפרט, להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים .
מהי חרדה ?
חרדה היא, סדרה של תגובות, ברמה הפיזית, הרגשית והקוגניטיבית, לנוכח מצב, העלול להיות מסוכן!
גירוי חיצוני:
תאונת דרכים, רעידת אדמה, שריפה –
מצבים העלולים, לסכן חיים
התגובה הראשונית והמיידית למצב חרדה, היא התגובה הפיזית.
התגובה השניונית היא התגובה הקוגניטיבית, שמעלה לתודעה את נתוני המצב ומפרשת אותו.
התגובה השלישונית היא התנהגות .
במצבי חרדה יש שלושה אופני התנהגות : קפיאה במקום, בריחה או לחימה.
ההתנהגות שתבחר על ידי הפרט תלויה באישיותו , בהתנסויות קודמות , בסביבה, בסוג האיום.
מה קורה במעגל חרדה משובש?
השיבוש מתחיל בהתחלה!!!
מצבים, שאינם מצבי סכנה מציאותיים לפרט, נחווים, באופן אוטומטי, על ידי המח הלימבי, כמאיימים, עד לחוויה של חיים ומוות, כגון: מפגש חברתי, מסרונים, הליכה למרכול ועוד… ומפעילים את מנגנון החרדה, שכולל את החוויות הגופניות, הקוגניטיביות וההתנהגותיות.
חרדה ממצבים יומיומיים, מתפתחת כתוצאה:
מצפייה לכישלון
מצפייה לביקורות שלילית
מציפייה לתגובה של כעס מצד הסביבה
מציפייה לתחושות של כעס, שיעלו בי
החרדה היא חוויה פיזית לא נעימה, מעוררת רגשות קשים ומחשבות שליליות.
החרדה פוגעת, בתחושת הערך העצמי – כמה אני שווה
החרדה פוגעת, בתחושת המסוגלות העצמית – כמה אני יכולה
ומכרסמת בתחושת הביטחון העצמי.
הימנעות ממצבים המעוררים את מעגל החרדה, יוצרת הקלה, בטווח הקצר.
בטווח הארוך, ההימנעות יוצרת בדידות, עצב, מועקה, חוסר אונים, כאב נפשי, סבל, כעס ועלולה לגרום, למגוון הפרעות נפשיות.
ישנם מצבים, שבהם מתפתחת חרדה מן החרדה.
מה בין דאגה לחרדה ?
לדאגה כמו לחרדה יש מאפיינים פיזיים, רגשיים וקוגניטיביים.
דאגה נובעת, מתחושת אחריות ואכפתיות, הזדהות ואו אמפתיה, עם מושא הדאגה.
חרדה, לעומת זאת, היא חוויה הנובעת, ממצב המתפרש, כעלול להיות מסוכן.
דאגה יכולה להניע לפעולה של עזרה.
חרדה מציאותית , מייצרת שלושה סוגי פעולה: לחימה , בריחה או קיפאון.
חרדה מגירוי ניטרלי מייצרת הימנעות.
דאגה היא רגש הנובע מתוך הזיקה ההדדית והתלות ההדדית בין בני אדם והמיקוד הוא באחר!
חרדה הינה חוויה הנובעת מתוך נקודת מבט אישית.
***דאגנות יתר היא מצב, שבו כמעט כל מצב מעורר דאגה, הדאגה מוקצנת ויש ציפייה, רוב הזמן, לגרוע מכל. דאגנות יתר גורמת לסבל ומצוקה רבה ובשלב מסוים, ניתן לראות חפיפה בין דאגנות יתר, למנגנון חרדה משובש.
מה בין חרדה ללחץ נפשי?
ללחץ נפשי, כמו לחרדה, יש מאפיינים פיזיים, רגשיים וקוגניטיביים.
לחץ נפשי נוצר אל מול אתגר: פרויקט בעבודה , מבחן , תפקיד חדש, נישואין, הפיכה להורה, פרידה, קושי כלכלי, תחרות ועוד…
חרדה נוצרת , כאשר אירועים כאלו, נחווים כעלולים לאיים על העצמי ומסכנים את קיומו.
לחץ נפשי מיטבי, מתבטא בעוררות, ברמה הפיזית, הרגשית והקוגניטיבית ומאפשר, התמודדות אפקטיבית עם האתגר, במגוון דרכים.
מנגנון חרדה, מתבטא בעוררות, ברמה הפיזית, הרגשית והקוגניטיבית ומאפשר התמודדות עם מצבים, העלולים להיות מסוכנים, באמצעות הפעלת מנגנון התנהגות: ברח, הילחם, קפא.
לחץ הופך למזיק, כאשר, מופר האיזון, בין כמות הלחצים החיצוניים, לכמות המשאבים, העומדים לרשות הפרט. מספר אירועים, המתרחשים בו זמנית, יוצרים עומס רב, המונע תפקוד מיטבי. למשל, אדם הצריך להתמודד, בו זמנית, עם מבחן לתואר שני, אי יציבות בעבודה ונישואין, עלול לחוות עומס רב, שיגרום לו, לתפקד באופן לא יעיל, לתחושות פיזיות לא נעימות ,למחשבות שליליות ומגוון רגשות קשים.
לחץ מזיק, יכול לקרוס, לתוך מצב של חרדה.
מה בין פחד לחרדה ?
בין פחד לחרדה יש שלושה נקודות דמיון.
ראשית, שניהם מנגנונים הישרדותיים, שנועדו לעזור לנו בזמן סכנה.
פחד וגם חרדה, מפעילים תגובה של הילחם , ברח או קפא במקום, לנוכח איום או סכנה.
לפחד וחרדה יש תסמינים פיזיים ורגשיים דומים.
פחד אינו חרדה, שכן הוא מנגנון הפועל כתגובה, לאיום מידי וספציפי למשל ,נחש , גובה, רעש חזק ופתאומי וכו' . לרוב, הפחד יתפוגג, עם חלוף הסכנה.
חרדה, לעומת זאת, היא מנגנון הפועל כתגובה למצבים, העלולים להיות מסוכנים ומשך התגובה לרוב, ארוך יותר.
חרדה, הנובעת מגירוי ניטרלי, מפעילה מנגנון הישרדותי, גם כשאין באמת סכנה אמיתית במציאות.
המנגנון ההישרדותי, הן של פחד והן של חרדה, קשור למערכת הלימבית במח, זהו חלק קדום במח, שמצוי אצל זוחלים ויונקים.
חרדה, בשונה מפחד, קשורה גם למח הקדמי, שאחראי על התודעה ומושפעת מאוד ממחשבות מודעות ולא מודעות ולכן אופיינית לבני אדם.
חרדה, הנובעת מגירוי ניטרלי, מושפעת מאוד, מפרשנות שלילית של אירועים ועיוותי מחשבה וגורמת להתנהגות של הימנעות וצמצום, המייצרים סבל רב לאדם ועלולים להתפתח, למגוון אתגרים נפשיים.
לפרוץ את מעגל החרדה
במעגל החרדה יש ארבעה שערים, שדרכם ניתן להשפיע על מנגנון החרדה, במטרה:
להקל על הסימפטומים הגופניים והרגשיים
ללמוד לנהל את מנגנון החרדה
השגת המטרות הללו, יאפשרו לאדם, תפקוד, שיש בו חופש בחירה, משמעות, עתיד ורגעים של אושר.
השערים הם:
השער הגופני – טיפול בתרפיה בתנועה, בשילוב כלים של מיינדפולנס ודמיון מודרך להרגעת הסימפטומים הגופניים.
השער הקוגניטיבי- חקירה של עיוותי מחשבה ואמונות ליבה באמצעות תנועה, יצירה, וכלים של CBT
השער הרגשי– הכרה בחרדה וברגשות המלווים אותה
שער ההתנהגותי– שימוש במנגנוני חשיפה מעולם ה- CBT , שמטרתם להכחיד התנהגות נמנעת ולייצר חופש בחירה ופעולה .
"דרקון הוא דרקון רק בגלל הפחד שלך ממנו. כשאתה לא פוחד, הוא הופך ללטאה"(גבי ניצן , בדולינה)
ביבליוגרפיה:
"חרדה היא הזדמנות" , מאת עודד מבורך, מטר הוצאה לאור בע"מ , שנת 2016
מאת צביה לוי
תרפיה בהבעה ויצירה – תנועה
M.A.A.T
טיפול נפשי בילדים, בני נוער ומבוגרים , טיפול/הדרכה בהורות וטיפול דיאדי.
***אם יש לכם שאלות נוספות או, אתם מעוניינים בתמיכה מקצועית , אתם מוזמנים ליצור קשר ואשמח לעזור(:
מייל: [email protected]